חלוקת תהילים לימי השבוע - אילו פרקים אומרים בכל יום ומה אומרים בשבת?

ספר תהילים מלווה את עם ישראל מדור לדור ברגעים של תפילה, הודיה, בקשת רחמים והתחזקות באמונה. בשעת שמחה ובשעת קושי, בעת תפילה על רפואה וישועה, לעילוי נשמה או מתוך רצון להתקרב לה' - מזמורי התהילים נותנים מילים לתפילה שבלב.

לצד אמירת מזמורים מסוימים לפי הצורך והמנהג, קיימות גם חלוקות קבועות שמאפשרות להשלים את כל מאה וחמישים פרקי הספר בסדר מסודר. אחת המקובלות שבהן היא החלוקה לשבעת ימי השבוע, ולצדה קיימת גם חלוקה לפי ימי החודש העברי.

במאמר הבא נסביר לכם את חלוקת תהילים לימי השבוע, נפרט אילו פרקים נאמרים בכל יום, מהם תהילים לשבת, מה מיוחד באמירת תהילים לשבת קודש, כיצד משלימים את כל הספר מדי שבוע ומהו סדר תהילים חודשי.

ספר תהילים - תפילה, שבח וחיזוק לכל עת

ספר תהילים תופס מקום מיוחד בחיי התפילה של עם ישראל. המזמורים שנאספו בספר מבטאים שבח והודיה לה', לצד תפילה, בקשת רחמים, תשובה, ביטחון ותקווה. לכן במשך הדורות נעשה ספר תהילים לאחד מספרי הקודש הקרובים ביותר לליבם של יהודים, ברגעי שמחה והודיה וגם בשעות שבהן זקוקים לחיזוק ולישועה.

חז"ל ייחסו לדוד המלך את חיבורו ואיסופו של ספר תהילים, ובמדרש אף השוו את חמשת חלקי הספר לחמשת חומשי התורה. גם תפילות ישראל משלבות מזמורי תהילים רבים, וכבר בבית המקדש היו הלויים אומרים מזמור המיוחד לכל אחד מימות השבוע.

במסורת היהודית מיוחסת לאמירת תהילים מעלה רוחנית גדולה. יהודים נוהגים לומר מזמורים בעת צרה, לרפואת חולים, לעילוי נשמה, לבקשת רחמים ולהודיה על הטוב. מדובר בדרך עתיקה של פנייה אל הקב"ה באמצעות מילות הקודש, חיזוק האמונה והפניית הלב לתפילה.

אחד הדברים שהפכו את ספר תהילים מתאים כל כך לאמירה קבועה הוא רוחב הרגשות והמצבים שהוא מבטא. דוד המלך נותן במזמורים מילים לשמחה ולכאב, לפחד ולביטחון, לבקשה ולהודיה. כך יכול כל אדם למצוא בתהילים מזמור שמדבר אל ליבו, ובמקביל לקבוע לעצמו סדר קבוע של אמירה לאורך ימות השבוע והשבת.

חלוקת תהילים לימי השבוע

החלוקה של ספר תהילים לשבעה ימים היא מנהג קדום, המובא כבר בספר "צידה לדרך". מטרתה לאפשר להשלים את כל ספר תהילים במהלך שבוע אחד, כאשר בכל יום נאמר חלק אחר מן הספר.

לפי החלוקה המקובלת:

• תהילים ליום ראשון: פרקים א–כט. בחלק זה נמצאים בין היתר מזמור כ"ג, "ה' רועי לא אחסר", ומזמור כ"ז, "לדוד ה' אורי וישעי".
• יום שני: פרקים ל–נ. בין המזמורים המוכרים נמצאים "אברכה את ה' בכל עת" שבפרק ל"ד ו"כאיל תערוג על אפיקי מים" בפרק מ"ב.
• יום שלישי: פרקים נא–עב. החלק נפתח במזמור נ"א, המזוהה במיוחד עם תשובה ובקשת סליחה, וכולל גם את מזמור ס"ז.
• יום רביעי: פרקים עג–פט. בין המזמורים נמצא מזמור פ"ד, הפותח במילים "מה ידידות משכנותיך ה' צבאות".
• יום חמישי: פרקים צ–קו. החלק נפתח ב"תפילה למשה איש האלוהים" וכולל גם את מזמור ק', "מזמור לתודה".
• יום שישי: פרקים קז–קיט. בחלק זה נמצאים גם מזמורי ההלל, קי"ג–קי"ח, וכן מזמור קי"ט הארוך.
• תהילים ליום שבת: פרקים קכ–קנ. החלק מתחיל בפרקי "שיר המעלות" ומסתיים במזמורי ההללויה ובפרק קנ החותם את הספר.

מי שנוהג לפי סדר זה פותח את השבוע בפרק א ומגיע בשבת לפרק קנ, המסתיים בקריאה "כל הנשמה תהלל יה, הללויה". כך ניתן ליצור קביעות באמירת תהילים ולהשלים את הספר כולו מדי שבוע.

תהילים ליום שבת - השלמת הספר בקדושת השבת

לפי החלוקה השבועית, תהילים ליום שבת כוללים את פרקים קכ–קנ. החלק נפתח בחמישה עשר מזמורי "שיר המעלות", מפרק קכ ועד פרק קלד, וממשיך עד סיום הספר.

השבת מעניקה לאמירת התהילים מקום מיוחד. לאחר ימי המעשה, קדושת השבת מאפשרת לעצור ממלאכת החול, לפנות זמן לתפילה וללימוד ולומר את המזמורים מתוך יישוב הדעת. עבור מי שנוהג להשלים את הספר מדי שבוע, אמירת פרקי תהילים לשבת היא גם סיום של מהלך שהחל ביום ראשון.

לקראת סוף חלק השבת מופיע גם מזמור קמ"ה, "תהילה לדוד", ולאחריו חמשת המזמורים האחרונים, קמ"ו–קנ, הפותחים ומסתיימים ב"הללויה". סיום הספר כולו בשבח ובהודיה משתלב באופן טבעי באווירתה של שבת קודש.

עם זאת, החלוקה השבועית אינה מגבילה את אמירת התהילים לפרקים אלו בלבד. כאשר מתפללים לרפואה, לישועה, לעילוי נשמה או לבקשה אחרת, ניתן לומר גם מזמורים נוספים בהתאם למנהג ולכוונת הלב.

תהילים לשבת קודש ו"מזמור שיר ליום השבת"

כאשר מדברים על תהילים לשבת קודש, חשוב להבחין בין החלק המיועד לשבת בחלוקה השבועית לבין המזמור המיוחד של יום השבת.

מזמור צ"ב נפתח במילים "מזמור שיר ליום השבת". במשנה במסכת תמיד נאמר שזה היה השיר שהלויים היו אומרים בבית המקדש ביום השבת, ומקומו המיוחד נשמר גם בסדר תפילות השבת.

המזמור נפתח במילים "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון" ועוסק בהודאה לה', במעשיו ובצדקתו. תוכנו מתאים לרוחה של השבת - זמן של מנוחה ממלאכת החול, הודיה והתבוננות בטוב שהקב"ה מעניק לאדם.

לכן מדובר בשני סדרים שונים: מזמור צ"ב הוא המזמור המיוחד ליום השבת, ואילו פרקים קכ–קנ הם החלק שנאמר בשבת במסגרת השלמת ספר תהילים בכל שבוע.

איך משלימים את כל ספר תהילים במהלך השבוע?

הדרך הפשוטה ביותר היא להיצמד לחלוקה הקבועה ולומר בכל יום את הפרקים המיועדים לו. ספרי תהילים רבים מציינים את החלוקה לפי ימות השבוע, וכך ניתן לפתוח בכל יום במקום הנכון ולהמשיך ברצף.

כדאי לקבוע זמן שמתאים לסדר היום - לאחר התפילה, בשעה שקטה במהלך היום או בערב. קביעות מסייעת לכך שאמירת התהילים לא תהיה שמורה רק לרגעים של צורך, אלא תהפוך לחלק קבוע מחיי התפילה.

אם ביום מסוים לא התאפשר לומר את כל החלק, אפשר להמשיך מהמקום שבו נעצרה הקריאה ולהשלים בהמשך. החלוקה נועדה לסייע ביצירת מסגרת והתמדה, ולכן העיקר הוא לשמור ככל האפשר על הרצף ועל הכוונה.

יש הנוהגים גם לומר ספר תהילים שלם בזמנים מיוחדים או בשעה שבה יש צורך בתפילה מרובה. החלוקה השבועית אינה באה במקום מנהגים אלה, אלא נותנת דרך נוספת לקביעות באמירת המזמורים.

תהילים חודשי - דרך נוספת להשלים את הספר

לצד החלוקה השבועית קיים מנהג נוסף של חלוקת ספר תהילים לפי שלושים ימי החודש העברי. סדר תהילים חודשי מאפשר לומר בכל יום חלק קצר יותר ולהשלים את הספר פעם אחת בכל חודש.

גם מנהג זה מובא במקורות קדומים. בחודש בן שלושים יום קוראים בכל יום את החלק המיועד לו, ואילו בחודש חסר, שבו 29 ימים בלבד, נהוג ביום כ"ט לומר גם את החלק המיועד ליום ל', וכך להשלים את כל ספר תהילים לפני ראש החודש הבא.

החלוקה החודשית יכולה להתאים למי שמבקש לקבוע אמירת תהילים יומית בקצב מתון יותר. החלוקה השבועית והחודשית אינן סותרות זו את זו; כל אדם יכול לנהוג לפי מנהגו ולפי הזמן העומד לרשותו.

אמירת תהילים כחלק קבוע מחיי התפילה

אחת המעלות של סדר קבוע היא שהוא יוצר זמן שחוזר מדי יום שבו אפשר לפנות את הלב לתפילה. עם הזמן, פתיחת ספר התהילים ואמירת פרקי היום יכולות להפוך לחלק טבעי מסדר היום, בדומה לזמנים אחרים המוקדשים לתפילה וללימוד.

ספר תהילים מלווה את תפילות ישראל במצבים רבים. אומרים תהילים כהודיה לה', לרפואת חולים, לעילוי נשמה, לבקשת ישועה והצלחה, לשלום בני המשפחה והעם ולחיזוק האמונה והביטחון בה'.

יש רגעים שבהם קשה לאדם למצוא בעצמו את המילים לתפילה. מזמורי תהילים מבטאים שמחה והודיה לצד כאב, געגוע, בקשה וביטחון בה', ולכן הם מאפשרים לכל אחד למצוא מילים שקרובות למצבו ולכוונת לבו.

הקביעות אינה צריכה לבוא במקום תפילה אישית. היא יכולה להעניק לה מסגרת ולהוסיף לחיי היום־יום זמן של חיבור לדברי הקודש ולתפילת הדורות.

ספרי תהילים בחושן תשמישי קדושה

ספר תהילים שנוח לקרוא ולהתפלל מתוכו יכול ללוות את האדם לאורך שנים - בבית, בבית הכנסת וגם בדרכים. בחושן תשמישי קדושה תמצאו מבחר גדול של ספרי תהילים בסגנונות ובפורמטים שונים.

המבחר כולל ספרי תהילים מהודרים, דגמים מדורגים שמאפשרים התמצאות נוחה בספר, וכן ספרים בכריכה רכה ובגדלים וסגנונות שונים. כך ניתן לבחור ספר שמתאים לקריאה קבועה בבית ובבית הכנסת, לנשיאה במהלך היום או כמתנה בעלת משמעות רוחנית.

אנו בחושן תשמישי קדושה מבית איתי בן יוסף פועלים בתחום כבר למעלה מ־15 שנה ומציעים מגוון רחב של תשמישי קדושה וספרי קודש. לצד ספרי תהילים ניתן למצוא בחושן גם סידורים, מחזורים, ספרי קידוש ותחינות, ברכונים, טליתות, ציציות, תפילין, מזוזות ומוצרים נוספים לבית היהודי.

כל פריט בחושן עובר בדיקה כחלק מתהליך העבודה ונבדק פעם נוספת לפני יציאתו למשלוח, מתוך הקפדה על איכות ושירות. המבחר מאפשר להתאים ספר תהילים הן לשימוש אישי והן כמתנה לאדם יקר, לאירוע או למי שרוצים לחזק ולשמח באמצעות ספר קודש.

אם אתם מתלבטים איזה ספר תהילים מתאים לכם, נשמח לסייע בבחירה בטלפון 03-5707290, או במייל hoshenjudaica@gmail.com.

מי ייתן ואמירת התהילים תהיה עבורנו מקור לתפילה, להתחזקות באמונה, להודיה ולבשורות טובות.